top of page
  • ofirpenso4

מהתקופה היהודית העתיקה לזמן המודרני: מסעו של המטבע דרך ההיסטוריה

כלכלה של סחר חליפין אינה דבר חדש וּודאי התקיימה גם בתקופות מאוד מוקדמות, בהן עוד היה האדם צייד-לקט. הצייד החליף, לדוגמה, בשר פיל תמורת פירות אותם הציע לו הלקט - וכך יצאו שניהם נשכרים.


בתקופות מאוחרות יותר, קודם להמצאת המטבעות, ידועים במחקר הארכאולוגי מוצרים שונים אשר שימשו כבסיס מוסכם לסחר, לדוגמה קונכיות שונות, מטילי מתכת ועוד. את המתכות - בדרך כלל זהב וכסף - היו בוצעים לחתיכות קטנות (ומכאן הביטוי "רודף בצע"), אשר נשקלו אצל הסוחר ושימשו לקניית מוצרים.


המצאת המטבע מאוחרת למדי בסך הקיום האנושי. על פי המחקר המקובל היום, המטבע הראשונה הוטבעה במאה השביעית לספירה ביוון, והיא מכונה "אלקטרום" על שם המתכת ממנו הייתה עשויה, סגסוגת של זהב וכסף.



Prutha coins, פרוטה, מטבעות ארכיאולוגיים
מטבעות פרוטה

 ההמצאה החדשה נקלטה במהירות שיא (יחסית לעולם ללא חשמל ואינטרנט...) והועתקה על ידי ערי ממלכה יווניות נוספות. בשלב כלשהו נזנחה האלקטרום לטובת מטבעות זהב וכסף.


אל ארץ ישראל הגיעה ההמצאה דרך האימפריה הפרסית, אשר שלטה במרחב הלבנט במאות הרביעית והחמישית לפני הספירה. הפרסים אישרו למקומיים לטבוע מטבעות עצמאיים עליהם נכתבה בעברית עתיקה המילה "יהד" (אשר משובצת גם בשקל של ימינו). במקביל לטביעה המקומית הובאו לאזור מטבעות אימפריאליים בערכים גבוהים יותר.

 




המטבעות שהוטבעו תחת השם "יהד" היו קטנות מאוד ועשויות כסף. אין ממצא של מטבעות זהב מקומיים מתקופה זו.


עם המצאת מטבע הברונזה הראשונה ביוון, קיבל השימוש במטבעות תנופה אדירה. היה זה מהפך כלכלי אמיתי: לא עוד מטבע שערכה נקבע בהתאם לשווי המתכת בה אלא מטבע שמייצגת ערך, ללא קשר לכמות הכסף או הזהב שבה. מטבעות הברונזה הוטבעו גם בערכים נמוכים, אשר אפשרו לכל אדם לעשות בהן שימוש. התפוצה העצומה הפכה את המטבע לכלי חדשותי, נושא דיוקנאות המפרסמים הכתרתו של שליט חדש, תיאורים מילוליים ואיקונוגרפיים של סמלים דתיים משותפים לעם או ניצחונות צבאיים.


במאה הרביעית לפני הספירה הכניע אלכסנדר הגדול את  האימפריה הפרסית, ויורשיו כוננו אימפריה הלניסטית באסיה ובאירופה. במאה השנייה לפני הספירה מרדו היהודים באימפריה הסלאוקית-ההלניסטית, ובמהלך שמונים שנות השלטון העצמאי של בית חשמונאי (המכבים), טבע כל אחד מהמלכים (יוחנן הורקנוס, מתתיהו אנטיגונוס, אלכסנדר ינאי, יהודה אריסטובולוס) מטבעות עצמאיות. מטבעות אלו, בהתאם לאיסור "לא תעשה לך פסל ומסכה", לא נשאו דיוקנאות אלא מוטיבים (חלקם היו בעלי אופי יהודי) וכיתוב בעברית עתיקה שתיאר את השליט, לדוגמה: "יהוחנו הכהן הגדול של חבר היהודים".


האימפריה היוונית-הלניסטית פינתה את מקומה באזור לטובת האימפריה הרומית במאה הראשונה לפני הספירה. השליטים מרומי חדלו את הטביעה החשמונאית-יהודית העצמאית, ואישרו למלך הורדוס  לטבוע פרוטות ברונזה הנושאות בחלקן סמלי פולחן רומים-יוונים וסמלים יהודיים. יורשיו של בית הורדוס (הורדוס ארכילאוס, הורדוס אנטיפס, פיליפוס ואגריפס) המשיכו במדיניות טביעת מטבעות ברונזה עצמאיות.

 

פעמיים מרדו היהודים כנגד האימפריה הרומית (המרד הגדול בשנים 66-73 לספירה אשר בסופו נחרב בית המקדש השני, ושוב בשנת 132 לספירה - מרד בר כוכבא). בשתי הפעמים טבעו מטבעות כסף כחלק מהמרד, בניסיון להגדרת שלטון יהודי עצמאי. מטבע הכסף הגדולה שהוטבעה במהלך המרד הראשון נועדה למס מחצית השקל שנתרם לבית המקדש. מטבע הכסף של בר כוכבא מסמלת את אותו המס (למרות שבית המקדש כבר לא קיים). רשות המרד אף טבעה מטבעות ברונזה במספר ערכים לשימוש יומיומי מסחרי וצבאי.


המטבעות נשאו סמלים של פולחן יהודי בבית המקדש כמו גם סמלים חקלאיים (אשר קשורים אף הם בפולחן) כגון גפן, גביע מזיגה, כלי הנגינה של הלוויים, סמלי תמר ורימון. על גבי חלק ממטבעות בר כוכבא אף מופיע דגם המקדש שנחרב בימי המרד הקודם. גם הכיתוב על גבי המטבע היה ברוח המרד: "שנה שתיים לגאולת ישראל" ועוד. מטבעות אלה נחשבות נדירות ומבוקשות מאוד, במקרה אחד מטבע נדירה נמכרה בסכום הגבוה ממיליון דולר.


מטבעות מרידות אלה היו האחרונות שנעשו בטביעה יהודית עד כינון מדינת ישראל בשנת 1948. המטבעות הנהוגים כיום במדינה נושאים העתקים של סמלים ממטבעות יהודיים עתיקים. לדוגמה, ענף הרימונים שהופיע על מטבע הלירה הועתק ממטבעות המרד הראשון נגד הרומאים, ומטבע חצי השקל הנהוג היום נושא כלי נגינה הידוע ממטבעות בר כוכבא.


מטבעות הן עולם הלך ונעלם. בימינו עיקר המסחר מתנהל באופן דיגיטילי-וירטואלי-גלובלי. מטבע הקריפטו אינה משמשת להעברת מסרים. אין עליה דמות מנהיג, היא לא נושאת עיטורים לאומיים או דתיים ואינה משמשת יותר כלי להעברת חדשות.  

 

10 צפיות0 תגובות

Comments


bottom of page